ירמיהו, Глава 47

אֲשֶׁר הָיָה דְבַר־יְהוָה אֶל־יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא אֶל־פְּלִשְׁתִּים; בְּטֶרֶם יַכֶּה פַרְעֹה אֶת־עַזָּה׃ ס

כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנֵּה־מַיִם עֹלִים מִצָּפוֹן וְהָיוּ לְנַחַל שׁוֹטֵף, וְיִשְׁטְפוּ אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ, עִיר וְיֹשְׁבֵי בָהּ; וְזָעֲקוּ הָאָדָם, וְהֵילִל כֹּל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ׃

מִקּוֹל, שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת אַבִּירָיו, מֵרַעַשׁ לְרִכְבּוֹ, הֲמוֹן גַּלְגִּלָּיו; לֹא־הִפְנוּ אָבוֹת אֶל־בָּנִים, מֵרִפְיוֹן יָדָיִם׃

עַל־הַיּוֹם, הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת־כָּל־פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן, כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר; כִּי־שֹׁדֵד יְהוָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר׃

בָּאָה קָרְחָה אֶל־עַזָּה, נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם; עַד־מָתַי תִּתְגּוֹדָדִי׃ ס

הוֹי, חֶרֶב לַיהוָה, עַד־אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי אַל־תַּעְרֵךְ, הֵרָגְעִי וָדֹמִּי׃

אֵיךְ תִּשְׁקֹטִי, וַיהוָה צִוָּה־לָהּ; אֶל־אַשְׁקְלוֹן וְאֶל־חוֹף הַיָּם שָׁם יְעָדָהּ׃ ס