¹¹קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל־הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת־עַבְדֶּךָ; כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת־הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת׃

¹²הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו; כִּי־יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן־יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל־בָּנִים׃

¹³וְאַתָּה אָמַרְתָּ, הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ; וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא־יִסָּפֵר מֵרֹב׃

¹⁴וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא; וַיִּקַּח מִן־הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו׃

¹⁵עִזִּים מָאתַיִם, וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים; רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים׃

¹⁶גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים; פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה, אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים, וַעְיָרִם עֲשָׂרָה׃

¹⁷וַיִּתֵּן בְּיַד־עֲבָדָיו, עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ; וַיֹּאמֶר אֶל־עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי, וְרֶוַח תָּשִׂימוּ, בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר׃

¹⁸וַיְצַו אֶת־הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר; כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי, וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר, לְמִי־אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ, וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ׃

¹⁹וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב, מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו; וְהִנֵּה גַם־הוּא אַחֲרֵינוּ׃

²⁰וַיְצַו גַּם אֶת־הַשֵּׁנִי, גַּם אֶת־הַשְּׁלִישִׁי, גַּם אֶת־כָּל־הַהֹלְכִים, אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר; כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל־עֵשָׂו, בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ׃

²¹וַאֲמַרְתֶּם גַּם, הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ; כִּי־אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו, בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי, וְאַחֲרֵי־כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי׃

²²וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל־פָּנָיו; וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה־הַהוּא בַּמַּחֲנֶה׃

²³וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא, וַיִּקַּח אֶת־שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת־שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו, וְאֶת־אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו; וַיַּעֲבֹר, אֵת מַעֲבַר יַבֹּק׃

²⁴וַיִּקָּחֵם, וַיַּעֲבִרֵם אֶת־הַנָּחַל; וַיַּעֲבֵר אֶת־אֲשֶׁר־לוֹ׃

²⁵וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר׃

²⁶וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ׃

²⁷וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי, כִּי עָלָה הַשָּׁחַר; וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי׃

²⁸וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־שְּׁמֶךָ; וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב׃

²⁹וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל; כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל׃

³⁰וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב, וַיֹּאמֶר הַגִּידָה־נָּא שְׁמֶךָ, וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי; וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם׃

³¹וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל; כִּי־רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל־פָּנִים, וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי׃

³²וַיִּזְרַח־לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ, כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת־פְּנוּאֵל; וְהוּא צֹלֵעַ עַל־יְרֵכוֹ׃

³³עַל־כֵּן לֹא־יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־גִּיד הַנָּשֶׁה, אֲשֶׁר עַל־כַּף הַיָּרֵךְ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; כִּי נָגַע בְּכַף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּגִיד הַנָּשֶׁה׃